תגית: תמונות

מראה, מראה שעל הקיר תראי לי אוויר בתנועה!

הדגמה נהדרת שמאפשרת להבחין בהתאדות של חומרים ובתנועה של אוויר וגזים בצורה יפיפייה:

דרך הצילום נקראת צילום שילרן (Schlieren photography).

תוצאת תמונה עבור ‪schlieren photography‬‏

מודעות פרסומת

מה יש יותר? חיבורים במוח או כוכבים בגלקסיה?

בקוביית מוח בנפח 1 מ"מ מעוקב אין יותר חיבורים בין תאי-עצב מאשר כוכבים בגלקסיית שביל-החלב. לעומת-זאת, במוח האנושי כולו כבר יש יותר חיבורים בין תאי-עצב מאשר כוכבים בגלקסיית שביל-החלב. יש כ-10 בחזקת 15 חיבורים לכלל המוח לעומת כ-10 בחזקת 11 כוכבים בגלקסיה.

15167564_10154764179409190_312145215535140798_o.jpg

בתמונה: פיסת מוח המכילה תאי-עצב שעברו הנדסה-גנטית על-מנת לבטא חלבונים זרחניים בצורה אקראית כדי שיהיה אפשר להבחין ביניהם ולבנות מפה של חיבורי התאים.

מקור:

http://theastronomist.fieldofscience.com/2011/07/cubic-millimeter-of-your-brain.html

היצור שיכול לשרוד הקפאה, ייבוש וקרינה קוסמית

b81bc36286f047f6a64ca3650dbf20d7.jpg

תמונה של דובון מים על עלה של אצה

תקציר: ״דובוני מים״ הן חיות מיניאטוריות שמסוגלות לשרוד קרינה קיצונית, קור מקפיא, התייבשות ועוד. מחקר חדש מנסה להסביר איך הן מצליחות לעשות זאת.

דובוני מים (באנגלית Tardigrades או Water Bears) הם יצורים קטנים עם שמונה רגליים, שלרוב חיים באזורים לחים (למשל בתוך אזוב). מה שייחודי בדובוני מים, המגיעים לגודל של כחצי מ״מ, היא יכולת העמידות הקיצונית שלהם מפני פגעי הסביבה – מדענים גילו כי דובוני מים מסוגלים לשרוד בטמפרטורות שנעות בין האפס המוחלט (מינוס 273.16) ועד ל-100 מעלות צלזיוס, להתעורר אחרי הקפאה של מספר עשורים (!), לשרוד כמויות גדולות של קרינה, ואף לשרוד בחלל החיצון (!!) בתנאים של וואקום מוחלט.

בגלל תכונותיהם המיוחדות דובוני המים מעוררים עניין רב בקרב מדענים, אולם עד כה אלה טרם הצליחו לפענח כיצד החיה מצליחה להפגין חסינות כה מרשימה. לאחרונה חוקרים מאוניברסיטת טוקיה הגיעו לפריצת דרך, שעשויה לשפוך אור על חלק מיכולותיהם של דובוני המים.

החוקרים ביצעו מיפוי גנטי מלא של Ramazzottius variornatus, המין העמיד ביותר של דובוני מים. המיפוי סיפק תוצאה מעניינת מאוד – לדובוני המים ישנם גנים ייחודיים שמייצרים חלבון המכונה Dsup, קיצור של Damage Suppressor (מדכא נזק). לאחר יצירתו החלבון מתחבר לדנ״א של הדובונים, ומונע מהקרינה לבצע שינויים במטען הגנטי. ההתחברות אינה מנטרלת את הדנ״א, ובזמן החיבור החיה ממשיכה לפעול כרגיל. על מנת לוודא את התוצאה החוקרים הנדסו גנטית תאי כבד אנושיים כך שייצרו את Dsup, וראו כי אלה אכן הופכים לעמידים הרבה יותר בפני קרינה.

המחקר נחשב לחדשני ומעניין, אך מדובר רק בצעד ראשון – החוקרים עוד לא מבינים כיצד בדיוק פועל חלבון ה-Dsup, וכעת מנסים לפתח טכנולוגיה שתאפשר שימוש בחלבון בחיות שלמות במקום בתאים בודדים.

קרדיט לכתבה: דף הפייסבוק העברי הנהדר Snip שמקצר כתבות מעניינות בכל מיני תחומים.

מקורות: אתר New Scientist, כתב: Andy Coghlan. אתר Gizmodo, כתב: George Dvorsky. המאמר באתר Nature.

זה תרנגול או תרנגולת?

בערך אחד מתוך 10 אלפים תרנגולים נראה מוזר מאוד – לא ברור האם זה גברת או אדון או גברת ואדון ביחד?

גינאנדרומורפס או אנדרוגינוס (בלשון חז"ל) הם יצורים שחלקם נראה זכרי וחלקם נקבי. לעיתים עם סימטריה דו-צידית ולעיתים כפסיפס. מופיע בחרקים, סרטנים ופרוקי-רגליים נוספים ובעופות.

בחלק מהמקרים, מקור האנדרוגניות הוא בחלוקה מיטוטית שגויה של תאי־עובר המוקדם ובפיזור שגוי של כרומוזומי הזוויג בין תאי־הבת.

13912706_872500759548850_8414408246936573856_n.jpg

למעלה מימין – לובסטר, משמאל – פרפר, למטה מימין ציפור קרדינל צפוני ומשמאל תרנגול.

מקור: הסטטוס המקורי של מנגיש המדע האשם אל־גהיילי.
מקור 2: https://arxiv.org/pdf/1212.5439.pdf

מדוע דגים לא מתנגשים באקווריום?

חשבתם פעם איך ייתכן שדגים כמעט לא מתנגשים בקירות האקווריום? הרי הם שקופים!

one

התשובה טמונה במערכת חוש לא מאוד מוכרת בשם " מערכת קו הצד", בעזרתה הדגים חשים בתנודות ותנועות זעירות של מים.

דגים יכולים לחוש תנועות שנגרמות בעקבות תנועת טורפים או טרף, הם גם יכולים להבחין בשינויים בזרימת המים בעקבות עצמים דוממים כמו סלעים ואף להבחין בתנועת המים שתנועת גופם גורמת.

כאשר דג מתקרב לזכוכית האקווריום, המים שהוא דוחף בתנועתו פוגעים בזכוכית וחוזרים אל גופו ונתפסים במערכת קו הצד ומתפרשים כמכשול.

f1-large

פטריית הרפאים

13315617_1201224939887581_5374283430138881392_n

פטריית אומפאלוטוס נידיפורמיס, פטרית כובע עם הארה ביולוגית

פטריית אומפאלוטוס נידיפורמיס, פטרית כובע עם הארה ביולוגית, צולם בטסמניה. הפטרייה מכונה 'פטריית רפאים'. טסמניה, אי הממוקם בדרום אוסטרליה, קו רוחב 42°, ואכן אפשר לראות שם את זוהר הקוטב.

פוסטר: הטוב, הרע והאמת

מה המחשבה הראשונה הקופצת לכם לראש כשאתם רואים את המילה 'טבעי' על מוצר כלשהו? רבים מזהים באופן אינטואיטיבי את הטוב והבריא עם הטבעי ואת הרע והמזיק עם המלאכותי. הפוסטר החביב הבא מאת Compound Interest מראה שהחפיפה הזאת איננה נכונה.

הטוב, הרע, הטבעי והמלאכותי אינם חופפים זה את זה

הטוב, הרע, הטבעי והמלאכותי אינם חופפים זה את זה. כל הזכויות שמואות ל-Compound Interest.

החצי הכתום (והשמאלי) – דוגמאות לחומרים טבעיים: מוסקימול, אמיגדלין וסולאנין וכן סוכרוז (סוכר לבן), חומצה ציטרית ומים, החצי הצהוב (והימני) – חומרים מלאכותיים – אתילן גליקול, אספירין וסודיום תיופנטאל וכן טפלון, פרופילן גליקול ואספרטיים, החצי הירוק (והתחתון) – חומרים ללא השפעה רעילה, חצי מהם טבעיים וחצי מעשיי אדם, החצי האדום (והעליון) – חומרים בעלי השפעה רעילה, חציים טבעיים וחציים מלאכותיים.

כשל המחשבה הזה נפוץ כל־כך שאפילו זכה בשם בפניי עצמו – פנייה אל הטבע.