תגית: תאים

מה יש יותר? חיבורים במוח או כוכבים בגלקסיה?

בקוביית מוח בנפח 1 מ"מ מעוקב אין יותר חיבורים בין תאי-עצב מאשר כוכבים בגלקסיית שביל-החלב. לעומת-זאת, במוח האנושי כולו כבר יש יותר חיבורים בין תאי-עצב מאשר כוכבים בגלקסיית שביל-החלב. יש כ-10 בחזקת 15 חיבורים לכלל המוח לעומת כ-10 בחזקת 11 כוכבים בגלקסיה.

15167564_10154764179409190_312145215535140798_o.jpg

בתמונה: פיסת מוח המכילה תאי-עצב שעברו הנדסה-גנטית על-מנת לבטא חלבונים זרחניים בצורה אקראית כדי שיהיה אפשר להבחין ביניהם ולבנות מפה של חיבורי התאים.

מקור:

http://theastronomist.fieldofscience.com/2011/07/cubic-millimeter-of-your-brain.html

זה תרנגול או תרנגולת?

בערך אחד מתוך 10 אלפים תרנגולים נראה מוזר מאוד – לא ברור האם זה גברת או אדון או גברת ואדון ביחד?

גינאנדרומורפס או אנדרוגינוס (בלשון חז"ל) הם יצורים שחלקם נראה זכרי וחלקם נקבי. לעיתים עם סימטריה דו-צידית ולעיתים כפסיפס. מופיע בחרקים, סרטנים ופרוקי-רגליים נוספים ובעופות.

בחלק מהמקרים, מקור האנדרוגניות הוא בחלוקה מיטוטית שגויה של תאי־עובר המוקדם ובפיזור שגוי של כרומוזומי הזוויג בין תאי־הבת.

13912706_872500759548850_8414408246936573856_n.jpg

למעלה מימין – לובסטר, משמאל – פרפר, למטה מימין ציפור קרדינל צפוני ומשמאל תרנגול.

מקור: הסטטוס המקורי של מנגיש המדע האשם אל־גהיילי.
מקור 2: https://arxiv.org/pdf/1212.5439.pdf

אנימציה – איך מתפתח העובר?

אנימציה מהפנטת העוקבת אחרי שלבי ההתפתחות העובר, מההפריה ועד הלידה:

המספרים בעיגולים מייצגים את מס' השבועות אחרי הווסת הידועה האחרונה.

האותיות באנגלית מייצגות אירועים חשובים בהתפתחות העובר (באנגלית מתחת לגיפ).

מקור: אתר http://tabletopwhale.com

 

טרופיות לערפדים

בגוף האדם הבוגר הממוצע יש כ-37 טריליון תאים (±8 טריליון) – 37,000,000,000,000.

(טריליון הוא אלף מיליארדים או מיליון מיליונים או אלף אלפי אלפי אלפים)

מתוכם הרוב הם תאי־דם אדומים (78% – 26 טריליון). תאים שהם למעשה תאים חצי־מתים, שקיות מלאות המוגלובין, ללא גרעין, מיטוכונדריות או כל אברון אחר.

רוב שאר התאים הם תאי־גְלִייָה (8%) שתומכים בתאי־העצב במוח; תאי־אפיתל של כלי־הדם (7%); תאים פיברובלסטים של העור (5%); לוחיות/טסיות דם (4%); תאי מֵחַ־עצם (2%); כל שאר 2% הנותרים כוללים את כל השאר: תאי־שריר, כבד, מוח ועצבים, ריאות, כליות, עצמות ועוד.

מבחינת מסה – הסיפור כמובן אחר לגמרי.

מקור: האתר והספר BioNumbers.

מחשבה: לאיפה הולך השומן כשמרזים?

כל אחד מכיר מישהו שעשה "דיאטה" וירד במשקל. לאיפה הלך כל עודף השומן? לפני שנה חצי שנה הוא שקל 10 ק"ג יותר, אז איפה הם היום?

F2.large

לאיפה הולך השומן כשמרזים 10 ק"ג?

האיור הבא מדגים מה קרה כאשר אדם איבד 10 ק"ג שומן מסוג אדיפוז טריגליצריד (השומן הנפוץ בתאי השומן). אז כדי לפרק אותם בסדרת תגובות כימיות לפד"ח (CO2) ולמים (H2O) הוא היה צריך לשאוף 29 ק"ג (!) של חמצן מולקולרי (O2). סדרת תגובות כימיות אלה מתרחשות בתא, חלקן בנוזל-התא – הציטופלסמה והמשכן – במיטוכונדריון.

ציור של תא דמיוני ומיטוכונדריון בודד.

המיטוכונדריון, או ברבים המיטוכונדריה הם האברונים האחראי על הפקה וחילוץ אנרגיה כימית ממולקולות אורגניות מסויימות. בכל תהליך כימי שצפו בו אי פעם מספר האטומים לא משתנה – בעקבות כך נוסח חוק שימור המסה. אם כן, כמות האטומים בהתחלה ובסוף זהות, אז מה משתנה בכל־זאת? הסידור של האטומים, מי מחובר למי ואיזה מולקולות חדשות נוצרות. מהמולקולות של חומרי המוצא מאורגנות מחדש מולקולות מים ופד"ח. תהליכי הפקת אנרגיה אלו נקראים הנשימה התאית. מים ופד"ח אלה נפלטים לאוייר ובשתן.

אז מה זה לשרוף שומנים? כדי שתהיה תגובה כימית של בעירה אנחנו צריכים:

  • חומר מחמצן, בגוף זהו החמצן, אבל בתגובות אחרות זה יכול להיות כלור או חומרים נוספים.
  • חומר בעירה, בגוף אלו מולקולות אורגניות, בעיקר פחמימות ושומנים, אבל גם חלבונים ומגוון חומרים אחרים כשצריך.
  • חום או אנרגית שפעול, שמאפשרת את העירור הראשוני של האלקטרונים באטומים של המולקולות כדי שהסידור מחדש יוכל להתחיל.

הרזיה מוצלחת בעזרת המיטוכונדריות!

ותודה לגדי מגדל מקבוצת חשיבה חדה על הרעיון ולדודי בן־נעים על ההקשר לחוק שימור המסה.
מקור (אנגלית): http://www.sciencealert.com/this-is-where-body-fat-ends-up-when-you-lose-weight