תגית: רפואה

אנימציה – איך מתפתח העובר?

אנימציה מהפנטת העוקבת אחרי שלבי ההתפתחות העובר, מההפריה ועד הלידה:

המספרים בעיגולים מייצגים את מס' השבועות אחרי הווסת הידועה האחרונה.

האותיות באנגלית מייצגות אירועים חשובים בהתפתחות העובר (באנגלית מתחת לגיפ).

מקור: אתר http://tabletopwhale.com

 

מודעות פרסומת

נשיקת המוות והתאבדות תא סרטני

לימפוציט מסוג T נותן את "נשיקת המוות" לתאים סרטניים ומעורר בהם את מנגנון ההתאבדות הקיים בכל תא. (אני מניח שהצבע הכתום בא לסמן את העלייה בפעילות של אותם חלבוני אפופטוזיס). בכל מקרה, הילוך מהיר מרהיב.

עוד על אפופטוזיס – התאבדות תאית מתוכננת – באתר מכון דוידסון.

טרופיות לערפדים

בגוף האדם הבוגר הממוצע יש כ-37 טריליון תאים (±8 טריליון) – 37,000,000,000,000.

(טריליון הוא אלף מיליארדים או מיליון מיליונים או אלף אלפי אלפי אלפים)

מתוכם הרוב הם תאי־דם אדומים (78% – 26 טריליון). תאים שהם למעשה תאים חצי־מתים, שקיות מלאות המוגלובין, ללא גרעין, מיטוכונדריות או כל אברון אחר.

רוב שאר התאים הם תאי־גְלִייָה (8%) שתומכים בתאי־העצב במוח; תאי־אפיתל של כלי־הדם (7%); תאים פיברובלסטים של העור (5%); לוחיות/טסיות דם (4%); תאי מֵחַ־עצם (2%); כל שאר 2% הנותרים כוללים את כל השאר: תאי־שריר, כבד, מוח ועצבים, ריאות, כליות, עצמות ועוד.

מבחינת מסה – הסיפור כמובן אחר לגמרי.

מקור: האתר והספר BioNumbers.

הזמנה להרצאת דה-שליט

שלום לתלמידי מגמת ביולוגיה, שכבת י"א-י"ב, תלמידים מתעניינים משכבת י' ותלמידי עבר, מדי שנה נערך במכון דוידסון מפגש הכולל הרצאה לזכרו של פרופ' עמוס דה-שליט. ההרצאה מיועדת לתלמידי תיכון ולקהל הרחב ומועברת בידי חוקרים בכירים ממכון ויצמן למדע, בשפה פופולרית ונגישה והשנה אנחנו גם שם! ההרצאה השנתית תתקיים ביום חמישי, 4 בפברואר 2016, כ"ה בשבט תשע"ו, בשעה 11:00 באולם ויקס שבמכון ויצמן למדע. ההסעה תצא בשעה 10:00 מפתח הישיבה. חזרה משוערת 14:15.

נושא ההרצאה: כיצד חקר מחלה נדירה מקדם טיפול במחלה שכיחה?

מרצה: ד"ר איילת ארז, המחלקה לבקרה ביולוגית, הפקולטה לביולוגיה, מכון ויצמן למדע

ד"ר איילת ארז

ד"ר איילת ארז / קרדיט: מכון ויצמן

איילת ארז (אודות החוקרת), רופאה-גנטיקאית, חוקרת במכון מחלות נדירות על מנת להגיע לתובנות ביולוגיות יישומיות לטיפול במחלות שכיחות. ההרצאה תתמקד בהבנת מושגי יסוד בגנטיקה – מה מייחד אותנו ובמה אנו דומים, וכיצד ניתן ללמוד מהשונה והחריג על הנפוץ והשכיח. נדון בחשיבות המחקר היישומי, הכולל נושא רגיש ומורכב של שימוש בחיות מעבדה כמודל לחולה, ובחשיבות שיתוף הפעולה עם בתי-החולים על מנת לתעדף שאלות מחקר ולקצר את  מרווח הזמן שבין המחקר במעבדה לטיפול בחולה.

אפשר לקרוא עוד על מחקרה באתר מסע הקסם המדעי של מכון ויצמן.


תלמידי כיתה י'-י"ב ותלמידי עבר המעוניינים להשתתף בהרצאה מוזמנים לפנות למורה אריאל גליל.

ההסעה תצא בשעה 10:00 מפתח הישיבה. חזרה משוערת 14:15.

בחדשות: האם להפליר או לא את מי השתייה בישראל?

בימים האחרונים סוערת הרשת בסוגיה שצפה ועלתה מחדש – האם לחייב הפלרה של מי השתייה במדינת ישראל? על מה כל המהומה? במדינת ישראל חלה עד לפני כמה שנים חובה חוקית להוסיף יוני פלואור (פלואוריד) למי השתייה. שרת הבריאות הקודמת יעל גרמן כינסה וועדה של מומחים שדנה בהפלרה, מסקנות הוועדה היו שיש תועלת בהפלרה אך בכל זאת המליצה להפסיק את חובת ההפלרה מסיבות מוסריות בלבד, חשוב להדגיש, אין נזקים מההפלרה בריכוז המדובר.

במחקרי עבר וגם מחקרים מודרניים התגלה שיש פחות עששת באזורים בהם יש פלואור באופן טבעי במי השתייה. וכעת, שר הבריאות החדש, יצחק ליצמן החליט להחזיר את התקנה המקורית על כנה.

מקורות לפלואור במזון ובדרכים נוספות

מקורות לפלואור במזון ובדרכים נוספות – דגים, בשר וביצים, מי שתייה, עלי תה ועוד

לקריאה נוספת על הרקע המדעי ועל ההתנגדויות (הלא מבוססות מדעית) אפשר לקרוא בהאמת על הפלרת מים – כתבה באתר מכון דוידסון של מכון ויצמן למדע. וגם הפלרה האם זה רע? מאת תום שדה – כתבה באתר הידען.

אחרי שקראתם – מה לדעתכם הדרך הנכונה? האם על המדינה חלה חובה להגן על אזרחיה מפני עששת או שכל אחד צריך לבחור בעצמו?

סרטון: שומר על האצבעות שלך

לפי הסרטון הבא יש כ-60,000 תאונות עבודה עם מסורי דיסק בשנה, 3,000 מאבדים אצבע בסופו של דבר. הסרטון הבא מציג פתרון טכנולוגי מעניין לבעיה. חיישן חש את השינוי המתח החשמלי המשרה התקרבות האצבע ותוך אלפית שניה מוקפץ בלם אלומיניום העוצר את סיבוב המסור. והכל מוצג בהילוך איטי, פשוט מדהים!

פוסטר: הטוב, הרע והאמת

מה המחשבה הראשונה הקופצת לכם לראש כשאתם רואים את המילה 'טבעי' על מוצר כלשהו? רבים מזהים באופן אינטואיטיבי את הטוב והבריא עם הטבעי ואת הרע והמזיק עם המלאכותי. הפוסטר החביב הבא מאת Compound Interest מראה שהחפיפה הזאת איננה נכונה.

הטוב, הרע, הטבעי והמלאכותי אינם חופפים זה את זה

הטוב, הרע, הטבעי והמלאכותי אינם חופפים זה את זה. כל הזכויות שמואות ל-Compound Interest.

החצי הכתום (והשמאלי) – דוגמאות לחומרים טבעיים: מוסקימול, אמיגדלין וסולאנין וכן סוכרוז (סוכר לבן), חומצה ציטרית ומים, החצי הצהוב (והימני) – חומרים מלאכותיים – אתילן גליקול, אספירין וסודיום תיופנטאל וכן טפלון, פרופילן גליקול ואספרטיים, החצי הירוק (והתחתון) – חומרים ללא השפעה רעילה, חצי מהם טבעיים וחצי מעשיי אדם, החצי האדום (והעליון) – חומרים בעלי השפעה רעילה, חציים טבעיים וחציים מלאכותיים.

כשל המחשבה הזה נפוץ כל־כך שאפילו זכה בשם בפניי עצמו – פנייה אל הטבע.