תגית: מים

סרטון: קול וחומר

סרטון מדהים של אמן המוזיקה האלקטרונית נייג'ל סטנפורד המדגים השפעות של גלי קול על חומר – תבניות של חול לבן על משטח שחור רוטט, סליל טסלה יורק ברקים, זרם מים מתפתל ימינה-שמאלה ומעלה-מטה, נוזל פרומגנטי עומד כנד נוזלים, הצינור של ראובן מעלה להבות ועוד:

חול לבן על משטח שחור רוטט מתייצב בתבניות סימטריות מופלאות

מודעות פרסומת

היצור שיכול לשרוד הקפאה, ייבוש וקרינה קוסמית

b81bc36286f047f6a64ca3650dbf20d7.jpg

תמונה של דובון מים על עלה של אצה

תקציר: ״דובוני מים״ הן חיות מיניאטוריות שמסוגלות לשרוד קרינה קיצונית, קור מקפיא, התייבשות ועוד. מחקר חדש מנסה להסביר איך הן מצליחות לעשות זאת.

דובוני מים (באנגלית Tardigrades או Water Bears) הם יצורים קטנים עם שמונה רגליים, שלרוב חיים באזורים לחים (למשל בתוך אזוב). מה שייחודי בדובוני מים, המגיעים לגודל של כחצי מ״מ, היא יכולת העמידות הקיצונית שלהם מפני פגעי הסביבה – מדענים גילו כי דובוני מים מסוגלים לשרוד בטמפרטורות שנעות בין האפס המוחלט (מינוס 273.16) ועד ל-100 מעלות צלזיוס, להתעורר אחרי הקפאה של מספר עשורים (!), לשרוד כמויות גדולות של קרינה, ואף לשרוד בחלל החיצון (!!) בתנאים של וואקום מוחלט.

בגלל תכונותיהם המיוחדות דובוני המים מעוררים עניין רב בקרב מדענים, אולם עד כה אלה טרם הצליחו לפענח כיצד החיה מצליחה להפגין חסינות כה מרשימה. לאחרונה חוקרים מאוניברסיטת טוקיה הגיעו לפריצת דרך, שעשויה לשפוך אור על חלק מיכולותיהם של דובוני המים.

החוקרים ביצעו מיפוי גנטי מלא של Ramazzottius variornatus, המין העמיד ביותר של דובוני מים. המיפוי סיפק תוצאה מעניינת מאוד – לדובוני המים ישנם גנים ייחודיים שמייצרים חלבון המכונה Dsup, קיצור של Damage Suppressor (מדכא נזק). לאחר יצירתו החלבון מתחבר לדנ״א של הדובונים, ומונע מהקרינה לבצע שינויים במטען הגנטי. ההתחברות אינה מנטרלת את הדנ״א, ובזמן החיבור החיה ממשיכה לפעול כרגיל. על מנת לוודא את התוצאה החוקרים הנדסו גנטית תאי כבד אנושיים כך שייצרו את Dsup, וראו כי אלה אכן הופכים לעמידים הרבה יותר בפני קרינה.

המחקר נחשב לחדשני ומעניין, אך מדובר רק בצעד ראשון – החוקרים עוד לא מבינים כיצד בדיוק פועל חלבון ה-Dsup, וכעת מנסים לפתח טכנולוגיה שתאפשר שימוש בחלבון בחיות שלמות במקום בתאים בודדים.

קרדיט לכתבה: דף הפייסבוק העברי הנהדר Snip שמקצר כתבות מעניינות בכל מיני תחומים.

מקורות: אתר New Scientist, כתב: Andy Coghlan. אתר Gizmodo, כתב: George Dvorsky. המאמר באתר Nature.

מדוע דגים לא מתנגשים באקווריום?

חשבתם פעם איך ייתכן שדגים כמעט לא מתנגשים בקירות האקווריום? הרי הם שקופים!

one

התשובה טמונה במערכת חוש לא מאוד מוכרת בשם " מערכת קו הצד", בעזרתה הדגים חשים בתנודות ותנועות זעירות של מים.

דגים יכולים לחוש תנועות שנגרמות בעקבות תנועת טורפים או טרף, הם גם יכולים להבחין בשינויים בזרימת המים בעקבות עצמים דוממים כמו סלעים ואף להבחין בתנועת המים שתנועת גופם גורמת.

כאשר דג מתקרב לזכוכית האקווריום, המים שהוא דוחף בתנועתו פוגעים בזכוכית וחוזרים אל גופו ונתפסים במערכת קו הצד ומתפרשים כמכשול.

f1-large

בחדשות: האם להפליר או לא את מי השתייה בישראל?

בימים האחרונים סוערת הרשת בסוגיה שצפה ועלתה מחדש – האם לחייב הפלרה של מי השתייה במדינת ישראל? על מה כל המהומה? במדינת ישראל חלה עד לפני כמה שנים חובה חוקית להוסיף יוני פלואור (פלואוריד) למי השתייה. שרת הבריאות הקודמת יעל גרמן כינסה וועדה של מומחים שדנה בהפלרה, מסקנות הוועדה היו שיש תועלת בהפלרה אך בכל זאת המליצה להפסיק את חובת ההפלרה מסיבות מוסריות בלבד, חשוב להדגיש, אין נזקים מההפלרה בריכוז המדובר.

במחקרי עבר וגם מחקרים מודרניים התגלה שיש פחות עששת באזורים בהם יש פלואור באופן טבעי במי השתייה. וכעת, שר הבריאות החדש, יצחק ליצמן החליט להחזיר את התקנה המקורית על כנה.

מקורות לפלואור במזון ובדרכים נוספות

מקורות לפלואור במזון ובדרכים נוספות – דגים, בשר וביצים, מי שתייה, עלי תה ועוד

לקריאה נוספת על הרקע המדעי ועל ההתנגדויות (הלא מבוססות מדעית) אפשר לקרוא בהאמת על הפלרת מים – כתבה באתר מכון דוידסון של מכון ויצמן למדע. וגם הפלרה האם זה רע? מאת תום שדה – כתבה באתר הידען.

אחרי שקראתם – מה לדעתכם הדרך הנכונה? האם על המדינה חלה חובה להגן על אזרחיה מפני עששת או שכל אחד צריך לבחור בעצמו?

פוסטר: הטוב, הרע והאמת

מה המחשבה הראשונה הקופצת לכם לראש כשאתם רואים את המילה 'טבעי' על מוצר כלשהו? רבים מזהים באופן אינטואיטיבי את הטוב והבריא עם הטבעי ואת הרע והמזיק עם המלאכותי. הפוסטר החביב הבא מאת Compound Interest מראה שהחפיפה הזאת איננה נכונה.

הטוב, הרע, הטבעי והמלאכותי אינם חופפים זה את זה

הטוב, הרע, הטבעי והמלאכותי אינם חופפים זה את זה. כל הזכויות שמואות ל-Compound Interest.

החצי הכתום (והשמאלי) – דוגמאות לחומרים טבעיים: מוסקימול, אמיגדלין וסולאנין וכן סוכרוז (סוכר לבן), חומצה ציטרית ומים, החצי הצהוב (והימני) – חומרים מלאכותיים – אתילן גליקול, אספירין וסודיום תיופנטאל וכן טפלון, פרופילן גליקול ואספרטיים, החצי הירוק (והתחתון) – חומרים ללא השפעה רעילה, חצי מהם טבעיים וחצי מעשיי אדם, החצי האדום (והעליון) – חומרים בעלי השפעה רעילה, חציים טבעיים וחציים מלאכותיים.

כשל המחשבה הזה נפוץ כל־כך שאפילו זכה בשם בפניי עצמו – פנייה אל הטבע.

סרטון: כיצד מלח מתיך קרח?

אחד הסכנות בעקבות הסופה המתרגשת עלינו כעת היא היווצרות קרח על הכבישים. מה שעלול להוביל לתאונות־דרכים בעקבות איבוד שליטה על כלי־רכב. דרך מקובלת למנוע את הסכנה היא לפזר גרגרי מלח על הכביש והדבר מונע מהקרח להיווצר או גורם להתכה מהירה שלו חזרה.

אבל כיצד?

הסרטון הבא מבית Reactions מסביר (באנגלית עם כתוביות, אפשר לבקש מיוטויב לתרגם את הכתוביות לעברית בגוגל תרגם):

לכל תלמידינו אשר בבית או בפנימיה, שתהיה סופה נעימה עם סוף נעים.

להתחמם מבפנים עם ספר טוב

להתחמם מבפנים עם ספר טוב

מחשבה: לאיפה הולך השומן כשמרזים?

כל אחד מכיר מישהו שעשה "דיאטה" וירד במשקל. לאיפה הלך כל עודף השומן? לפני שנה חצי שנה הוא שקל 10 ק"ג יותר, אז איפה הם היום?

F2.large

לאיפה הולך השומן כשמרזים 10 ק"ג?

האיור הבא מדגים מה קרה כאשר אדם איבד 10 ק"ג שומן מסוג אדיפוז טריגליצריד (השומן הנפוץ בתאי השומן). אז כדי לפרק אותם בסדרת תגובות כימיות לפד"ח (CO2) ולמים (H2O) הוא היה צריך לשאוף 29 ק"ג (!) של חמצן מולקולרי (O2). סדרת תגובות כימיות אלה מתרחשות בתא, חלקן בנוזל-התא – הציטופלסמה והמשכן – במיטוכונדריון.

ציור של תא דמיוני ומיטוכונדריון בודד.

המיטוכונדריון, או ברבים המיטוכונדריה הם האברונים האחראי על הפקה וחילוץ אנרגיה כימית ממולקולות אורגניות מסויימות. בכל תהליך כימי שצפו בו אי פעם מספר האטומים לא משתנה – בעקבות כך נוסח חוק שימור המסה. אם כן, כמות האטומים בהתחלה ובסוף זהות, אז מה משתנה בכל־זאת? הסידור של האטומים, מי מחובר למי ואיזה מולקולות חדשות נוצרות. מהמולקולות של חומרי המוצא מאורגנות מחדש מולקולות מים ופד"ח. תהליכי הפקת אנרגיה אלו נקראים הנשימה התאית. מים ופד"ח אלה נפלטים לאוייר ובשתן.

אז מה זה לשרוף שומנים? כדי שתהיה תגובה כימית של בעירה אנחנו צריכים:

  • חומר מחמצן, בגוף זהו החמצן, אבל בתגובות אחרות זה יכול להיות כלור או חומרים נוספים.
  • חומר בעירה, בגוף אלו מולקולות אורגניות, בעיקר פחמימות ושומנים, אבל גם חלבונים ומגוון חומרים אחרים כשצריך.
  • חום או אנרגית שפעול, שמאפשרת את העירור הראשוני של האלקטרונים באטומים של המולקולות כדי שהסידור מחדש יוכל להתחיל.

הרזיה מוצלחת בעזרת המיטוכונדריות!

ותודה לגדי מגדל מקבוצת חשיבה חדה על הרעיון ולדודי בן־נעים על ההקשר לחוק שימור המסה.
מקור (אנגלית): http://www.sciencealert.com/this-is-where-body-fat-ends-up-when-you-lose-weight