תגית: מחקר

היצור שיכול לשרוד הקפאה, ייבוש וקרינה קוסמית

b81bc36286f047f6a64ca3650dbf20d7.jpg

תמונה של דובון מים על עלה של אצה

תקציר: ״דובוני מים״ הן חיות מיניאטוריות שמסוגלות לשרוד קרינה קיצונית, קור מקפיא, התייבשות ועוד. מחקר חדש מנסה להסביר איך הן מצליחות לעשות זאת.

דובוני מים (באנגלית Tardigrades או Water Bears) הם יצורים קטנים עם שמונה רגליים, שלרוב חיים באזורים לחים (למשל בתוך אזוב). מה שייחודי בדובוני מים, המגיעים לגודל של כחצי מ״מ, היא יכולת העמידות הקיצונית שלהם מפני פגעי הסביבה – מדענים גילו כי דובוני מים מסוגלים לשרוד בטמפרטורות שנעות בין האפס המוחלט (מינוס 273.16) ועד ל-100 מעלות צלזיוס, להתעורר אחרי הקפאה של מספר עשורים (!), לשרוד כמויות גדולות של קרינה, ואף לשרוד בחלל החיצון (!!) בתנאים של וואקום מוחלט.

בגלל תכונותיהם המיוחדות דובוני המים מעוררים עניין רב בקרב מדענים, אולם עד כה אלה טרם הצליחו לפענח כיצד החיה מצליחה להפגין חסינות כה מרשימה. לאחרונה חוקרים מאוניברסיטת טוקיה הגיעו לפריצת דרך, שעשויה לשפוך אור על חלק מיכולותיהם של דובוני המים.

החוקרים ביצעו מיפוי גנטי מלא של Ramazzottius variornatus, המין העמיד ביותר של דובוני מים. המיפוי סיפק תוצאה מעניינת מאוד – לדובוני המים ישנם גנים ייחודיים שמייצרים חלבון המכונה Dsup, קיצור של Damage Suppressor (מדכא נזק). לאחר יצירתו החלבון מתחבר לדנ״א של הדובונים, ומונע מהקרינה לבצע שינויים במטען הגנטי. ההתחברות אינה מנטרלת את הדנ״א, ובזמן החיבור החיה ממשיכה לפעול כרגיל. על מנת לוודא את התוצאה החוקרים הנדסו גנטית תאי כבד אנושיים כך שייצרו את Dsup, וראו כי אלה אכן הופכים לעמידים הרבה יותר בפני קרינה.

המחקר נחשב לחדשני ומעניין, אך מדובר רק בצעד ראשון – החוקרים עוד לא מבינים כיצד בדיוק פועל חלבון ה-Dsup, וכעת מנסים לפתח טכנולוגיה שתאפשר שימוש בחלבון בחיות שלמות במקום בתאים בודדים.

קרדיט לכתבה: דף הפייסבוק העברי הנהדר Snip שמקצר כתבות מעניינות בכל מיני תחומים.

מקורות: אתר New Scientist, כתב: Andy Coghlan. אתר Gizmodo, כתב: George Dvorsky. המאמר באתר Nature.

מודעות פרסומת

הזמנה להרצאת דה-שליט

שלום לתלמידי מגמת ביולוגיה, שכבת י"א-י"ב, תלמידים מתעניינים משכבת י' ותלמידי עבר, מדי שנה נערך במכון דוידסון מפגש הכולל הרצאה לזכרו של פרופ' עמוס דה-שליט. ההרצאה מיועדת לתלמידי תיכון ולקהל הרחב ומועברת בידי חוקרים בכירים ממכון ויצמן למדע, בשפה פופולרית ונגישה והשנה אנחנו גם שם! ההרצאה השנתית תתקיים ביום חמישי, 4 בפברואר 2016, כ"ה בשבט תשע"ו, בשעה 11:00 באולם ויקס שבמכון ויצמן למדע. ההסעה תצא בשעה 10:00 מפתח הישיבה. חזרה משוערת 14:15.

נושא ההרצאה: כיצד חקר מחלה נדירה מקדם טיפול במחלה שכיחה?

מרצה: ד"ר איילת ארז, המחלקה לבקרה ביולוגית, הפקולטה לביולוגיה, מכון ויצמן למדע

ד"ר איילת ארז

ד"ר איילת ארז / קרדיט: מכון ויצמן

איילת ארז (אודות החוקרת), רופאה-גנטיקאית, חוקרת במכון מחלות נדירות על מנת להגיע לתובנות ביולוגיות יישומיות לטיפול במחלות שכיחות. ההרצאה תתמקד בהבנת מושגי יסוד בגנטיקה – מה מייחד אותנו ובמה אנו דומים, וכיצד ניתן ללמוד מהשונה והחריג על הנפוץ והשכיח. נדון בחשיבות המחקר היישומי, הכולל נושא רגיש ומורכב של שימוש בחיות מעבדה כמודל לחולה, ובחשיבות שיתוף הפעולה עם בתי-החולים על מנת לתעדף שאלות מחקר ולקצר את  מרווח הזמן שבין המחקר במעבדה לטיפול בחולה.

אפשר לקרוא עוד על מחקרה באתר מסע הקסם המדעי של מכון ויצמן.


תלמידי כיתה י'-י"ב ותלמידי עבר המעוניינים להשתתף בהרצאה מוזמנים לפנות למורה אריאל גליל.

ההסעה תצא בשעה 10:00 מפתח הישיבה. חזרה משוערת 14:15.

בחדשות: האם להפליר או לא את מי השתייה בישראל?

בימים האחרונים סוערת הרשת בסוגיה שצפה ועלתה מחדש – האם לחייב הפלרה של מי השתייה במדינת ישראל? על מה כל המהומה? במדינת ישראל חלה עד לפני כמה שנים חובה חוקית להוסיף יוני פלואור (פלואוריד) למי השתייה. שרת הבריאות הקודמת יעל גרמן כינסה וועדה של מומחים שדנה בהפלרה, מסקנות הוועדה היו שיש תועלת בהפלרה אך בכל זאת המליצה להפסיק את חובת ההפלרה מסיבות מוסריות בלבד, חשוב להדגיש, אין נזקים מההפלרה בריכוז המדובר.

במחקרי עבר וגם מחקרים מודרניים התגלה שיש פחות עששת באזורים בהם יש פלואור באופן טבעי במי השתייה. וכעת, שר הבריאות החדש, יצחק ליצמן החליט להחזיר את התקנה המקורית על כנה.

מקורות לפלואור במזון ובדרכים נוספות

מקורות לפלואור במזון ובדרכים נוספות – דגים, בשר וביצים, מי שתייה, עלי תה ועוד

לקריאה נוספת על הרקע המדעי ועל ההתנגדויות (הלא מבוססות מדעית) אפשר לקרוא בהאמת על הפלרת מים – כתבה באתר מכון דוידסון של מכון ויצמן למדע. וגם הפלרה האם זה רע? מאת תום שדה – כתבה באתר הידען.

אחרי שקראתם – מה לדעתכם הדרך הנכונה? האם על המדינה חלה חובה להגן על אזרחיה מפני עששת או שכל אחד צריך לבחור בעצמו?

סרטון: זינוק במישור של הצ'יטה המכנית

בסרטון נפלא שפירסם המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT) נראית ההתקדמות בפיתוח של צ'יטה, אחד מתוך כמה רובוטים מכניים לחקר תנועה על ארבע רגליים בהשראה של תנועת בעלי־חיים, תחום הידוע גם כביוממטיקה (חיקוי החי). עוד בעברית על ביוממטיקה וביוממקרי ניתן לקרוא באתר הביומימקרי הישראלי.

בעבר נפתרה הבעיה ההנדסית-חישובית של ריצה במהירות גבוהה וכעת מגיע השלב הבא: הקניית יכולת קפיצה מעל מכשולים:

צ'יטה מזנק מעל מכשול שהופיע בהפתעה

צ'יטה מזנק מעל מכשול שהופיע בהפתעה

סרטון נוסף על המחקר ועל צ'יטה בשלביה הראשוניים:

במקביל לפיתוחים ב-MIT, גם חברת BostonDynamics עוסקת במחקר דומה ויש לה רובוטים מגניבים לא פחות. כאן ניתן לצפות בערוץ היוטויב של החברה.

ותודה לגלעד דיאמנט בעל הבלוג והספר חשיבה חדה (שנמצא בספרייה של ישיבת שעלבים!) על הסרטון.

השראה: מה התכונה החשובה ביותר כדי להצליח?

לתלמידיי שלום,

כולנו רוצים להצליח במה שאנחנו עושים, אם זה משהו קטן כמו מבחן שמתקרב ואנחנו מרגישים לא מוכנים ואם זה משהו גדול כמו רצון להשפיע על אדם אחר. והשאלה הגדולה היא מהי התכונה החשובה ביותר שתעזור לנו להצליח? האם זה כישרון טבעי? (גם) האם זה למידה מהירה? (גם), החוקרת הבאה מציגה בסרטון קצר את מחקריה על הצלחה ומגלה שהמנבא הטוב ביותר להצלחה הוא…

[לסרטון יש כתוביות בעברית]