תגית: מולקולה

שנה טובה ומתוקה!

לכל תלמידינו, בעבר, בהווה ובעתיד, בכל אשר אתם, רצינו לאחל לכם שנה טובה ומתוקה (ודביקה):

img_20160928_171837-1-01

מולר היא יחידה למדידת ריכוזים בצורה מדוייקת. 1 מולר הוא ריכוז בו יש מול אחד של החומר בתוך ליטר מים. מול הוא מספר מאוד גדול, כ-602 אלפי מיליארדי מיליארדים. מספר שימושי מאוד שמנסים לכמת מולקולות, אטומים, יונים. וסוכרוז הוא פשוט השם המדעי לסוכר לבן 🙂

שנה טובה ופוריה!

מודעות פרסומת

בחדשות: האם להפליר או לא את מי השתייה בישראל?

בימים האחרונים סוערת הרשת בסוגיה שצפה ועלתה מחדש – האם לחייב הפלרה של מי השתייה במדינת ישראל? על מה כל המהומה? במדינת ישראל חלה עד לפני כמה שנים חובה חוקית להוסיף יוני פלואור (פלואוריד) למי השתייה. שרת הבריאות הקודמת יעל גרמן כינסה וועדה של מומחים שדנה בהפלרה, מסקנות הוועדה היו שיש תועלת בהפלרה אך בכל זאת המליצה להפסיק את חובת ההפלרה מסיבות מוסריות בלבד, חשוב להדגיש, אין נזקים מההפלרה בריכוז המדובר.

במחקרי עבר וגם מחקרים מודרניים התגלה שיש פחות עששת באזורים בהם יש פלואור באופן טבעי במי השתייה. וכעת, שר הבריאות החדש, יצחק ליצמן החליט להחזיר את התקנה המקורית על כנה.

מקורות לפלואור במזון ובדרכים נוספות

מקורות לפלואור במזון ובדרכים נוספות – דגים, בשר וביצים, מי שתייה, עלי תה ועוד

לקריאה נוספת על הרקע המדעי ועל ההתנגדויות (הלא מבוססות מדעית) אפשר לקרוא בהאמת על הפלרת מים – כתבה באתר מכון דוידסון של מכון ויצמן למדע. וגם הפלרה האם זה רע? מאת תום שדה – כתבה באתר הידען.

אחרי שקראתם – מה לדעתכם הדרך הנכונה? האם על המדינה חלה חובה להגן על אזרחיה מפני עששת או שכל אחד צריך לבחור בעצמו?

פוסטר: הטוב, הרע והאמת

מה המחשבה הראשונה הקופצת לכם לראש כשאתם רואים את המילה 'טבעי' על מוצר כלשהו? רבים מזהים באופן אינטואיטיבי את הטוב והבריא עם הטבעי ואת הרע והמזיק עם המלאכותי. הפוסטר החביב הבא מאת Compound Interest מראה שהחפיפה הזאת איננה נכונה.

הטוב, הרע, הטבעי והמלאכותי אינם חופפים זה את זה

הטוב, הרע, הטבעי והמלאכותי אינם חופפים זה את זה. כל הזכויות שמואות ל-Compound Interest.

החצי הכתום (והשמאלי) – דוגמאות לחומרים טבעיים: מוסקימול, אמיגדלין וסולאנין וכן סוכרוז (סוכר לבן), חומצה ציטרית ומים, החצי הצהוב (והימני) – חומרים מלאכותיים – אתילן גליקול, אספירין וסודיום תיופנטאל וכן טפלון, פרופילן גליקול ואספרטיים, החצי הירוק (והתחתון) – חומרים ללא השפעה רעילה, חצי מהם טבעיים וחצי מעשיי אדם, החצי האדום (והעליון) – חומרים בעלי השפעה רעילה, חציים טבעיים וחציים מלאכותיים.

כשל המחשבה הזה נפוץ כל־כך שאפילו זכה בשם בפניי עצמו – פנייה אל הטבע.

הידעת: סיגריות? זה מסרטן אותך

כולם כבר יודעים שסיגריות זה לא בריא. הסיבה העיקרית שמעשנים ממשיכים לעשן למרות הריח הלא-נעים, למרות המחיר היקר ולמרות הנזק לבריאות הוא שסיגריות מכילות חומרים ממכרים וגם שזהו הרגל שלא קל להיפטר ממנו אחרי שמתרגלים.

למעשה הדרך הקלה ביותר להפסיק לעשן – היא לא להתחיל לעשן מלכתחילה 🙂

שפע החומרים במכילה סיגריה

שפע החומרים שמכילה סיגריה / זכויות יוצרים: אתר COMPoUND iNTEREST

אתר COMPoUND iNTEREST אסף מידע על שלל החומרים שמכילה סיגריה, מדובר, בהעררכה, על 7,357 חומרים שונים, מתוכם 70 ידועים בוודאות כמסרטנים.CI-Logo-April-16

בין החומרים ה"מעניינים" שבעשן הסיגריה הם בנזן, פורמלדהיד ואצטילדהיד, אקרוליין ופחמימנים פוליארומטיים, כולם ידועים כמסרטנים בבני־אדם ו/או בבעל־חיים.

עמדת היהדות

אחר שהתברר מעבר לכל ספק שהעישון מסוכן לבריאות, הורו רוב ככל גדולי ישראל שיש איסור לעשן. מבין התשובות הראשונות שנכתבו על כך אפשר לציין – עשה לך רב ח"ב א, וציץ אליעזר ט"ו, ל"ט.

אמנם כלפי המכורים לעישון, שקשה להם מאוד להפסיק לעשן, יש שהתייחסו בסלחנות מפני שהם כאנוסים, ואע"פ כן ברור שגם הם צריכים לעשות מאמץ מרבי להפסקת העישון, ועובדה שרבים הצליחו להיגמל מעישון.

מקור: אתר ישיבה.

חידה: מה קרה לתמרור?

עברתי היום ליד תמרור העצור ביציאה מהישיבה ולפתע שמתי לב שמשהו משונה קרה לתמרור:

IMG_20150203_103146

והחידה: מה קרה לתמרור האומלל? מה ההסבר הפיזיקלי והכימי לתופעה המשונה? איפה עוד נתקלים בחיי היומיום באותה תופעה? ולמה, למרות זאת, ממשיכים לצבוע בצבע תמרורים חשובים?!

סרטון: האם צמחים מגיבים לכאב ולחומרי הרדמה?!

לשאלה בכותרת: כנראה שלא.

למרות זאת, בסרטון הנפלא הבא מוצג מעין "ניסוי" מעניין, מומחית להרדמה מטפלת בצמח מימוזה ביישנית וחוקר צמחים אחר "מענה" צמח אחר:

החומר שבו משתמשת הרופאה המרדימה בסרטון הוא דיאתיל אֶתֶר. את'ר שימש בעבר הרחוק כחומר-הרדמה במהלך ניתוחים. להמשיך לקרוא

טריוויה: אז מה אתה באמת יודע על כימיה בסיסית? קָהוֹט!

בתחילת שבוע השתמשתי לראשונה באתר kahoot ליצירת חידוני טריוויה בזמן אמת. מאחר שלתלמידים שלי אסור להביא טלפונים חכמים עברנו להשתמש במחשבים רגילים כדי להצביע. היה מאוד מאוד מוצלח. מומלץ מאוד כדי לגוון וכדי ליהנות.

קהוט, לשחק וללמוד

קהוט, להתחרות באווירה טובה וללמוד

אפשר לשחק במשחק הטריוויה שיצרתי כאן. המשחק מכיל 30 שאלות בנושאי אטומים ומולקולות, יסודות ותרכובות, חומר טהור ותערובת, שיטות להפרדת תערובות, ידע כללי, נוסחאות של תרכובות מולקולריות, תכונות של מתכות לעומת אל־מתכות ועוד. תהנו.

תלמידי ח' מתחרים זה בזה

תלמידי ח' מתחרים זה בזה

המשימה הבאה לתלמידי ח' וט' תהיה לכתוב שתי שאלות טריוויה על נושא מנושאי השנה: כימיה, פיזיקה, תזונה, גנטיקה, שימוש בגיליון נתונים או תכנון מחקר.

תודה ליפית יודובסקי על שיתוף האתר.