ברוכים הבאים לשעלביו!

שלום לכל תלמידינו, בעבר, בהווה ובעתיד. שעלבִּיוֹ הוא האתר ללימודי מדע וטכנולוגיה – ביולוגיה, כימיה ופיזיקה של חטיבת-הביניים והישיבה־התיכונית שעלבים.

ציטוט איינשטיין

כולנו תקווה שבעז"ה שהאתר על שלל תכניו יעזרו לכם בלימודים, אבל בעיקר הרבה מעבר להם, לצעוד לתוך עולם מלא בסקרנות ובחדווה של גילוי ולמידה עצמית. (אה, ויש גם דף פייסבוק – שעלביו).

אריאל גליל, משה בן־חמו ושאר צוות מורי מדע וביולוגיה.

מראה, מראה שעל הקיר תראי לי אוויר בתנועה!

הדגמה נהדרת שמאפשרת להבחין בהתאדות של חומרים ובתנועה של אוויר וגזים בצורה יפיפייה:

דרך הצילום נקראת צילום שילרן (Schlieren photography).

תוצאת תמונה עבור ‪schlieren photography‬‏

קפה, אדנוזין ושינה

sleep-coffee-e1406551050476

כבר לפחות 500 שנה מקובל להכין קפה מפולי-קפה קלויים וטחונים. רבים מאתנו מצפים לאפקט המעורר של קפה בשעות-הבוקר ושותים אותו להנאתנו לאורך-היום. כיצד קפה וקפאין משפיעים על הערנות ומדוע יש בינינו שקפה לא מסוגל לעורר אותם?

באיזה מקצוע לדעתכם שותים הכי הרבה קפה? [התשובה בתחתית העמוד]. להמשיך לקרוא

מה מקור הניחוח של אח עצים מבוערת?

אחד הניחוחות המיוחדים של החורף שקצת פחות מוכרים בישראל הוא הריח של קמין, אח עצים מבוערת:

F50-11.jpg

אח עצים מבוערת, שימושי בישראל בחורף ביישובי גב־ההר והגליל־המערבי

מה שמעניק את הניחוח הייחודי הן מולקולות שנוצרות מבעירת בולי־העץ:

1-–-Fire.png

ארבע מולקולות, כולן מורכבת מפחמן (C), חמצן (O) ומימן (H) בלבד היוצרות את הנינוח הייחודי של שריפת בולי־עץ

מקור: אתר COMPoUND iINTEREST הנפלא.

מה יש יותר? חיבורים במוח או כוכבים בגלקסיה?

בקוביית מוח בנפח 1 מ"מ מעוקב אין יותר חיבורים בין תאי-עצב מאשר כוכבים בגלקסיית שביל-החלב. לעומת-זאת, במוח האנושי כולו כבר יש יותר חיבורים בין תאי-עצב מאשר כוכבים בגלקסיית שביל-החלב. יש כ-10 בחזקת 15 חיבורים לכלל המוח לעומת כ-10 בחזקת 11 כוכבים בגלקסיה.

15167564_10154764179409190_312145215535140798_o.jpg

בתמונה: פיסת מוח המכילה תאי-עצב שעברו הנדסה-גנטית על-מנת לבטא חלבונים זרחניים בצורה אקראית כדי שיהיה אפשר להבחין ביניהם ולבנות מפה של חיבורי התאים.

מקור:

http://theastronomist.fieldofscience.com/2011/07/cubic-millimeter-of-your-brain.html

הציפור והתנין – היה או לא היה?

האם שמעתם על שיתוף-הפעולה המופלא בין ציפור התנינן המצרי (Egyptian plover) אשר נכנסת לפיו של תנין-היאור ומנקה את שיניו משאריות בשר וכדומה?

14947758_10154720048244190_951856041869577013_n

אז מסתבר שהסיפור הוא לא יותר ממיתוס חסר כל ביסוס ששורשיו בכתביו של הרודוטוס היווני, מעולם לא נצפתה התופעה בידי חוקרים ומדענים.

והתמונה המצורפת? עיבוד דיגיטלי להמחשת המיתוס.

מקור באנגלית שמספר על מקור התמונהמקור בעברית.

שנה טובה ומתוקה!

לכל תלמידינו, בעבר, בהווה ובעתיד, בכל אשר אתם, רצינו לאחל לכם שנה טובה ומתוקה (ודביקה):

img_20160928_171837-1-01

מולר היא יחידה למדידת ריכוזים בצורה מדוייקת. 1 מולר הוא ריכוז בו יש מול אחד של החומר בתוך ליטר מים. מול הוא מספר מאוד גדול, כ-602 אלפי מיליארדי מיליארדים. מספר שימושי מאוד שמנסים לכמת מולקולות, אטומים, יונים. וסוכרוז הוא פשוט השם המדעי לסוכר לבן 🙂

שנה טובה ופוריה!

היצור שיכול לשרוד הקפאה, ייבוש וקרינה קוסמית

b81bc36286f047f6a64ca3650dbf20d7.jpg

תמונה של דובון מים על עלה של אצה

תקציר: ״דובוני מים״ הן חיות מיניאטוריות שמסוגלות לשרוד קרינה קיצונית, קור מקפיא, התייבשות ועוד. מחקר חדש מנסה להסביר איך הן מצליחות לעשות זאת.

דובוני מים (באנגלית Tardigrades או Water Bears) הם יצורים קטנים עם שמונה רגליים, שלרוב חיים באזורים לחים (למשל בתוך אזוב). מה שייחודי בדובוני מים, המגיעים לגודל של כחצי מ״מ, היא יכולת העמידות הקיצונית שלהם מפני פגעי הסביבה – מדענים גילו כי דובוני מים מסוגלים לשרוד בטמפרטורות שנעות בין האפס המוחלט (מינוס 273.16) ועד ל-100 מעלות צלזיוס, להתעורר אחרי הקפאה של מספר עשורים (!), לשרוד כמויות גדולות של קרינה, ואף לשרוד בחלל החיצון (!!) בתנאים של וואקום מוחלט.

בגלל תכונותיהם המיוחדות דובוני המים מעוררים עניין רב בקרב מדענים, אולם עד כה אלה טרם הצליחו לפענח כיצד החיה מצליחה להפגין חסינות כה מרשימה. לאחרונה חוקרים מאוניברסיטת טוקיה הגיעו לפריצת דרך, שעשויה לשפוך אור על חלק מיכולותיהם של דובוני המים.

החוקרים ביצעו מיפוי גנטי מלא של Ramazzottius variornatus, המין העמיד ביותר של דובוני מים. המיפוי סיפק תוצאה מעניינת מאוד – לדובוני המים ישנם גנים ייחודיים שמייצרים חלבון המכונה Dsup, קיצור של Damage Suppressor (מדכא נזק). לאחר יצירתו החלבון מתחבר לדנ״א של הדובונים, ומונע מהקרינה לבצע שינויים במטען הגנטי. ההתחברות אינה מנטרלת את הדנ״א, ובזמן החיבור החיה ממשיכה לפעול כרגיל. על מנת לוודא את התוצאה החוקרים הנדסו גנטית תאי כבד אנושיים כך שייצרו את Dsup, וראו כי אלה אכן הופכים לעמידים הרבה יותר בפני קרינה.

המחקר נחשב לחדשני ומעניין, אך מדובר רק בצעד ראשון – החוקרים עוד לא מבינים כיצד בדיוק פועל חלבון ה-Dsup, וכעת מנסים לפתח טכנולוגיה שתאפשר שימוש בחלבון בחיות שלמות במקום בתאים בודדים.

קרדיט לכתבה: דף הפייסבוק העברי הנהדר Snip שמקצר כתבות מעניינות בכל מיני תחומים.

מקורות: אתר New Scientist, כתב: Andy Coghlan. אתר Gizmodo, כתב: George Dvorsky. המאמר באתר Nature.